בשנים האחרונות, עברו בתי אבות רבים ברחבי הארץ מהפכה של ממש, ומציעים מתחמי מגורים מושקעים ומטופחים לאוכלוסיית גיל הזהב, המשלבים מגורים בדירות נעימות ומעוצבות, שירותים רפואיים צמודים, ארוחות מגוונות וחיי תרבות ופנאי עשירים ומגוונים. בתי אבות לסוגיהם, שחלקם זכו כבר לשם הידידותי יותר "דיור מוגן", נבדלים זה מזה במצבים הרפואיים השונים בהם הם מטפלים, השירותים שהם מעניקים לדיירים, רמת ההשגחה הרפואית, עלויות השהייה ובפרמטרים נוספים.
ראשית, חשוב להבדיל בסוגים השונים של בתי אבות הפועלים כיום בישראל:
» בתי אבות סיעודיים: מתפקדים למעשה כבתי חולים סיעודיים. הם מתאימים לקשישים במצב סיעודי ופועלים תחת פיקוחו הצמוד של משרד הבריאות
» בתי אבות בפיקוח משרד הרווחה: מתאימים לקשישים עצמאיים ותשושים
» בתי אבות לתשושי נפש: כוללים בתוכם מחלקות מיוחדות לטיפול בחולי דמנציה ואלצהיימר, הדורשים טיפול צמוד ואינטנסיבי
» דיור מוגן: מיועד לקשישים בעלי תפקוד עצמאי שלא נזקקים לליווי רפואי צמוד, אך רוצים סביבה חברתית ותרבותית מתאימה לגילם
כך או כך, בית אבות או דיור מוגן, ההחלטה על מעבר הורה למגורים מחוץ לביתו – אינה קלה כלל וכלל. לרוב היא נובעת ממצב רפואי לא פשוט וגוררת רגשות מעורבים ותחושות אי וודאות מהעתיד הצפוי, הן לקשיש והן לבני משפחתו.
משנפלה ההחלטה כי הוצאת הקשיש מביתו תיטיב עימו ועם מצבו הבריאותי, יש לקחת בחשבון לא מעט פרמטרים ושיקולים שיקלו על המעבר ויספקו בסופו של דבר מקום מגורים ראוי והולם לצרכיו של הקשיש, הן צרכיו הרפואיים, והן צרכיו החברתיים והרגשיים.
הכנה מוקדמת
כשסוגיית המעבר לבית אבות עולה על הפרק, ומצבו הקוגניטיבי של הקשיש תקין, חשוב מאוד לשתפו בכל שלבי התהליך, וכן לשתף בהכנות גם את בני המשפחה והחברים הקרובים. פעמים רבות מבינים הקשיש ומשפחתו כי "אין דרך חזרה" וכי בית האבות ישמש כביתו האחרון לשארית חייו. זהו צעד קשה המלווה ברגשות לא פשוטים, גם אם מדובר במהלך הכרחי ומיטיב. את ההכנות למעבר חשוב לבצע בצורה הדרגתית תוך גילוי רגישות ועדינות מירביים. אם הדבר מתאפשר – רצוי שהקשיש יתלווה לביקור הראשוני בבית האבות ויתרשם בעצמו מרוח המקום. אם הקשיש לא במצב רפואי תקין, אך תפקודו הקוגניטיבי תקין – מומלץ להציג בפניו תמונות של בית האבות, וכן לאפשר לו במקביל להיפגש או לשוחח עם דיירים שכבר שוהים שם. בנוסף, אם יתעורר הצורך, יש לערב את השירות הסוציאלי לצורך תמיכה וליווי בשלבי המעבר השונים.
צרכי ההורה ומצבו הרפואי
כאשר אדם מבוגר נמצא במצב רפואי הדורש טיפול והשגחה צמודים, ומגורים בביתו הפרטי אינם מספקים לו את התנאים המתאימים לכך – רצוי לשקול בחיוב מעבר לבית אבות. כמובן, יש לקחת בחשבון את ההשלכות הרבות שיש לצעד זה, הן על הקשיש והן על בני משפחתו:
» מניעת אשפוזים תכופים: במקרים רבים מעבר של הורה לבית אבות מונע אשפוזים תכופים בבתי חולים, מפני שבבית האבות מקבל הקשיש מענה רפואי והשגחה טיפולית צמודה, המפחיתה גם את מקרי התאונות והנפילות, הנפוצים בקרב קשישים. בנוסף, בבתי האבות מקפידים על שמירה מיטבית על היגיינה, רחצה יומית, בגדים נקיים וארוחות חמות ומזינות – סוגיות שלעיתים אינן זוכות למענה במגורים בבית, ומובילות לא פעם להזנחה ולטיפול לקוי בקשיש.
» הקלה על בני המשפחה: קשישים רבים הנשארים לגור בביתם נעזרים פעמים רבות בבני משפחתם הקרובים – מנקים, מבשלים, מקלחים ומלווים לבדיקות רפואיות. במקרים של דמנציה או אלצהיימר, קשישים רבים גם חשופים לסכנות שונות בתחומי הבית מפני שכושר השיפוט שלהם לקוי. מעבר לבית אבות מקל פעמים רבות על העומס המוטל על כתפי בת הזוג או ילדיו של הקשיש, והם זוכים ל"ראש שקט" בידיעה שיקירם מטופל כראוי וזוכה ליחס הטוב ביותר לו הוא זקוק.
» פתרון לבדידות: בתי אבות רבים מציעים – פרט לטיפול הרפואי – גם חיי תרבות עשירים ומגוונים לשעות הפנאי, הכוללים חוגים, הרצאות, פעילויות ספורטיביות מתאימות, אירועים חגיגיים וחיי חברה פעילים. האווירה הנעימה וחיי היום יום לצד קשישים נוספים בגיל דומה, מסייעים מאוד לשיפור מצב הרוח הכללי, ומתאימים מאוד עבור אלמנים או זוגות פעילים. כמובן, במצבים סיעודיים, כמו אלצהיימר, אין רלוונטיות לסעיף זה.
רישיון עסק
על פי חוקי מדינת ישראל, כל בית אבות או מוסד סיעודי לקשישים – חייב לפעול תחת רישיון בתוקף מטעם משרד הבריאות (עבור קשישים סיעודיים) או משרד העבודה (עבור קשישים עצמאיים). מקום הפועל תחת רישיון חייב לעמוד בסטנדרטים מחמירים בכל הקשור לבטיחות המקום, התחזוקה, תנאי ההיגיינה והתברואה. בית אבות שלא יציג רישיון עסק בתוקף פועל למעשה בניגוד לחוק ועלול לגרום לסכנה מוחשית לדיירים. בנוסף, המקום עלול להיסגר ללא הודעה מוקדמת בידי הרשויות, דבר שיאלץ אתכם לחפש מקום חלופי, ולעיתים אף לגרור לאובדן כספי.
מיקום
לאחר שנפלה ההחלטה על מעבר לבית אבות, יש לקחת בחשבון היבט נוסף למערך השיקולים – מיקום בית האבות. ישנם כיום לא מעט בתי אבות הממוקמים בסביבה כפרית ופסטורלית, אך מרוחקים ממרכזי הערים, בעוד בתי אבות אחרים שוכנים במיקומים מרכזיים ונגישים. אם הקשיש במצב קוגניטיבי שפיר – יש להתחשב בדעתו ורצונותיו, וכמובן לבחור בית אבות בהתאם להעדפותיו. כמובן, חשוב מאוד לערוך ביקור בכמה בתי אבות אופציונליים ולהתרשם מהאווירה במקום, טיב השירות, הסביבה והמיקום. – יש לוודא שבית האבות ממוקם במרחק סביר מבני המשפחה, כך שיהיה להם קל להגיע ולבקר.
טיפול ויחס
סוגיה נוספת שחשוב מאוד לתת עליה את הדעת בבחירת בבית אבות היא כמובן טיב השירות והטיפול הניתנים לדיירים, כמו גם התרשמות מהצוות המטפל, רמת הקשב לצרכיו ולבקשותיו של הקשיש ויחסי אנוש אדיבים. יש לזכור כי הביקור הראשוני במקום עלול להטעות, מפני שכולם מנסים לעשות רושם חיובי ונעים, ובשל כך חשוב מאוד ל"רחרח" סביב, לשוחח עם כמה דיירים במקום ולבקש המלצות וחוות דעת של משפחות שכבר מנוסות במגורים במקום. בנוסף, ניתן בהחלט לבדוק בזמן הביקור במקום גם את מצב החדרים וגודלם, רמת התחזוקה, מערך השירותים הניתנים במקום, חדר האוכל והשטחים הציבוריים.
תשלום
כפי שכתבנו קודם לכן, בישראל פועלים כמה סוגים של בתי אבות ודיור מוגן, המתאימים לאוכלוסיות שונות ולמגוון מצבים בריאותיים. כך או כך, מעבר לבית אבות כרוך בהוצאה כספית לא מבוטלת ותשלום חודשי קבוע למשך כל זמן השהות. אלו נגזרים מאיכות המקום, רמת השירותים שהוא מספק, הפעילויות השונות, גודל החדרים, המיקום ועוד. לפני הבחירה בבית אבות מסוים, יש להבין את היכולת הכלכלית של הקשיש ובני משפחתו והאם יוכלו לשאת בהוצאות הכספיות הכרוכות במעבר. בנוסף, חשוב לדעת כי במקרים רבים, המדינה, באמצעות רשויות הרווחה השונות ומשרד הבריאות, מעניקות סיוע בתשלום וסבסוד של השהיה, בעיקר במצבים בהם הקשיש סובל ממצב סיעודי בלתי הפיך, ניכרת ירידה הדרגתית ביכולתו הקוגניטיבית, מצבו הכלכלי של הקשיש אינו מאפשר לו לממן את השהות בבית אבות, ועוד. במצבים סיעודיים קשים, גם קופות החולים מסייעות במימון המגורים בבית אבות, וכל מה שנדרש הוא השתתפות עצמית של כמה עשרות שקלים ביום. במצבים אלו, ואם קיים, חשוב להפעיל את הביטוח הסיעודי של החולה, המעניק כיסוי חודשי להוצאות הטיפול השונות ומקל משמעותית על בני המשפחה. עוד על ביטוח סיעודי – לחצו כאן (קישור לכתבה בנושא)
חיי תרבות וחוגים
זוגות או בודדים עצמאיים במצב בריאותי תקין עוברים לרוב לבית אבות במטרה לשמר על חיי חברה תקינים ומרצון להשתתף בפעילויות מהנות שונות המתאימות לצרכיהם ולתחומי העניין שלהם. כמובן, שבמקרים סיעודיים העניין פחות רלוונטי, אם כי גם חולי דמנציה או אלצהיימר במצב התחלתי, נהנים לא פעם ממוזיקה נעימה, הפעלה מוטורית או הרצאה מעניינת. בבחינת בתי אבות אופציונליים, מומלץ לבדוק את מערך הפעילויות החברתיות והתרבויות שמציע המקום – חוגי התעמלות, מופעים שונים, חוגים מתאימים ועוד – מתוך הבנה שפעילויות אלו מכניסות תוכן ועניין רב לחיי היום יום של הקשיש ותורמים למצב רוחות החיובי
לסיכום, ההחלטה על מעבר לבית אבות ובחירה באחד שיספק מענה הולם לכל צרכיו של הקשיש – אינה פשוטה כלל ועיקר, ודורשת מחשבה רבה ותכנון מקדים. יחד עם זאת, משקיבלתם את ההחלטה ומצאתם את המקום הראוי – חשוב שתזכרו, שיחד עם הרגשות המעורבים שעלולים לצוף אצלכם, יקירכם שוהה במקום המתאים ביותר למצבו ומקבל את הטיפול הראוי ביותר לו הוא זקוק