בריחת שתן אצל נשים: איך מאבחנים וכיצד מטפלים

מהי בריחת/דליפת שתן אצל נשים?

בריחת שתן או דליפת שתן היא תופעה של איבוד שליטה על סוגר השתן שמביאה להרטבה שקורית באופן לא רצוני. כלומר השתן "בורח" בלי שהתכוונו שיצא... בריחת שתן יכולת לקרות לנשים ולגברים כאחד.

מהם הגורמים לבריחת שתן בקרב נשים?

איבוד שתן קורה בשל חוסר יכולת של שריר סוגר השלפוחית(הספינקטר) למנוע יציאה של שתן מהשלפוחית. זה יכול לקרות בשל חולשת שרירי רצפת האגן למשל בעקבות הריון ולידה, השמנת יתר, הרמת משאות כבדים וכל מצב שמעלה באופן תדיר את הלחץ התוך בטני. במצב כזה כשמבצעים מאמץ גופני (או בזמן שיעול או עיטוש למשל) הלחץ התוך בטני גובר על תנגודת השופכה כך שהסוגר נפתח, והשתן "בורח".

גורמים נוספים לבריחת שתן, יכולים להיות פעילות יתר בשריר השלפוחית- כמו למשל בתסמונת שלפוחית רגיזה, כאשר שתן עלול לברוח רק מתוך הצורך ללכת לשירותים; בעקבות מילוי יתר של השלפוחית בשל חסימת מוצא השלפוחית, כך שהיא למעשה "עולה על גדותיה"- בנשים מצב זה יכול לקרות בעיקר אם יש היצרות בשופכה, למשל לאחר העברת אבן, החדרת קתטר או מחלות מין ודלקות חוזרות; או בשל איבוד שליטה מלא על הסוגרים בעקבות מחלות נוירולוגיות, סכרת לא מאוזנת או טראומה. המצבים האחרונים יכולים לגרום גם לדליפת שתן ללא תחושה לאור פגיעה עצבית המובילה להעדר שליטה על שריר הסוגר.

בריחת שתן בלילה אצל נשים

איבוד שתן בלילה יכול לקרות בנשים ובגברים ובכל אחת משעות היממה.

בריחת שתן בלילה לרוב מוכרת ושכיחה יותר בילדים צעירים (הרטבת לילה) אך מדובר במצב נדיר יותר במבוגרים.

לרוב נשים שמתלוננות על איבוד שתן בלילה למעשה לא בהכרח סובלות מדליפת שתן אלא מ"נוקטוריה" – מצב בו קורית התעוררות משינה וקימה מהמיטה להטיל שתן בשירותים. מאידך, נוקטוריה עשויה גם להיות מלווה גם בבריחת שתן אמיתי, כך שאמנם התעוררות ללכת לשירותים, אך לא מפסיקות להגיע וקורית הרטבה...

מצב זה יכול לקרות בשל עלית לחץ תוך בטני בעת קימה מהמיטה, או מתוך תחושת דחיפות לריקון שלא ניתן לעצור.

ישנם מצבים נוספים, כמו למשל שיתון-יתר לילי, בו בשעות הלילה ישנה הפרשת שתן מוגברת מהכליות (כמו בשעות העירות) בשל מצבים כמו דום נשימה בשינה, שניתן לפתור בהימנעות משתיה לפני השינה, בטיפול תרופתי או בשינה עם מסכת CPAP לשיפור הנשימה בשעות השינה.

איך מאבחנים בריחת שתן אצל נשים?

בריחת/איבוד שתן היא בעצמה תסמין- הרטבה פתאומית ולא רצונית. איבוד השתן קורה בשל חוסר יכולת שריר הסוגר למנוע יציאה של שתן מהשלפוחית(ירידה בכושר התנגודת של השופכה ללחץ התוך בטני). בנשים המצב השכיח ביותר יכול לקרות בשל חולשת שרירי רצפת האגן (נקרא איבוד שתן במאמץ, וקורה בעיקר בעיטוש, שיעול, צחוק או פעילות גופנית), אבל גם מתוך פעילות יתר בשריר השלפוחית (מצב הקרוי איבוד שתן מדחיפות, בו השתן "בורח" רק מתחושת הצורך ללכת לשירותים), או בעקבות מילוי יתר של השלפוחית(בשל הפרעה לריקון תקין, כך שהשלפוחית "עולה על גדותיה"), ובשילוב של המצבים.

בכל מצב של איבוד שתן מומלץ לפנות ליעוץ רפואי.

בדיקה רפואית אצל מומחה/ית אורולוג/ית תכלול תשאול ובדיקה גופנית (האם יש צניחה של רצפת אגן? האם יש עצירות? האם היו ניתוחים בבטן?);

הפניה לבדיקות בסיסיות של שתן (לשלול דלקת), בדיקות דם לתפקודי כליות- קראטינין, ואולטראסאונד דרכי שתן- לראות את מערכת השתן כולל את הכליות והשלפוחית ולשלול אבנים או שאריות שתן לאחר התרוקנות.

-כל אלו חשובים למציאת הסיבה לדליפת השתן ולהחלטה על המשך הטיפול.

טיפול בבריחת שתן בנשים

לכל סוג של דליפת שתן יש טיפול משלו, בהתאם למנגנון הבעיה.

טיפול באיבוד שתן במאמץ

מצב מוכר בנשים שעברו הריונות, לידות ואף ניתוח קיסרי יומלץ לבצע תרגול בפיזיותרפיה לחיזוק שרירי רצפת האגן (כדי לעזור לשריר הסוגר להתנגד טוב יותר ללחץ התוך בטני), או ניתוח זעיר פולשני, בו  מוחדר סרט סינתטי דרך הנרתיק לתמיכה סביב השופכה. זוהי פעולה שנעשית בהרדמה ומצריכה אשפוז קצר.

טיפול באיבוד שתן מדחיפות

יומלץ לבצע שינוי בהרגלי השתיה: להקפיד על הימנעות משתיה מרובה לפחות כשעתיים לפני השינה, להפחית משמעותית בצריכת קפאין ואלכוהול ולעיתים יומלץ גם שימוש בתרופות שמונעות פעילות יתר בשלפוחית או שיתון יתר לילי. בארץ כל התרופות הללו נמצאות בסל הבריאות וזמינות בקופות החולים. 

טיפול באיבוד שתן משולב/טוטאלי

יומלץ על טיפול משולב -נטילת תרופות, יחד עם ביצוע תרגול לחיזוק רצפת האגן בפיזיותרפיה ולעתים במקרי הצורך, גם ניתוח.

טיפול באיבוד שתן ממילוי יתר

יומלץ על טיפול במקור הבעיה, עם תרופות לשיפור ריקון השלפוחית או בניתוח (כמו למשל פתיחת היצרות שופכה, טיפול באבן או בדלקות חוזרות, ועוד.)